עיצוב לובי במגדלי יוקרה, בתי מלון ומשרדים הוא למעשה עיצוב החלל הציבורי, המשמש כמבואה פונקציונלית ואסתטית לתוך המבנה. בעוד שבעיצוב הבית, או החדרים הפנימיים, יש רצון ליצור תחושה של אינטימיות, לובי אמור לשדר אווירה יותר פורמלית. לובי הוא סוג של חלון ראווה.
לובי הוא סוג של חלון ראווה. הוא מספר לנו סיפור מבלי להסגיר את מה שמסתתר בחדרי חדרים והוא מייצר סוג של "מערכת יחסים" בינינו לבין החלל כולו.
ממש כמו שבחנות, הפריטים המעצבים את חלון הראווה הם בלתי נגישים ומיועדים לתצוגה בלבד וליצירת רושם מסויים בעיני המתבונן, כך גם בעת עיצוב לובי המהווה חלל ציבורי לכל דבר ועניין, הרצון הוא ליצור רושם מסויים ולא להזמין את העוברים בחלל המעוצב להושיט ידיהם ולגעת בפריטי העיצוב.
בין ריחוק לניכור
עיצוב החלל הציבורי המשמש אתנחתא או תחנת מעבר בין הרחוב לבין היחידה הפנימית בתוך משרד, מגדל מגורים, בית מלון או כל מבנה אחר - צריך לשמור על מינון מאוד מדוייק ביצירת אווירה. הוא אמנם אמור לשדר פורמליות מסויימת או ריחוק מסויים, אבל יחד עם זה לא לחצות את הגבול לכיוון הניכור. הוא אמור לשדר אסתטיקה ולעיתים גם יוקרה, אבל מאופקת שאינה מנכרת עיניים.
האם נעים לחכות כאן?
הלובי נועד בעיקר למצב מאוד לא חביב על הבריות: מצב של המתנה. מי שנכנס ללובי ממתין לאישור כניסה, לפגישה עסקית, לדייט - הכל בהתאם למבנה והפונקציה שהוא משרת. מה שחשוב הוא ליצור תחושה נעימה בעת ההמתנה. תחושה של פרטיות בתוך המרחב הציבורי, תחושה שאף אחד לא מסתכל ועוקב אחריך, אבל גם שלא שוכחים מקיומך. תחושה של קשר עין עם הסובבים אותך, אבל לא הדוק ופולשני מדי.
איך משיגים זאת?
יצירת המינון העיצובי המדוייק, ההולך בין הטיפות היא פונקציה של בחירת צבעים, ריהוט, תאורה, דלפק קבלה, המרחק בין מי שמאייש את הלובי לבין פינת הישיבה, אמצעי הבידור שבאמצעותם אמורים להעביר את זמן ההמתנה, פריטי העיצוב המקשטים את המקום ועוד.
אינסייד אאוט
עיצוב איכותי ללובי הוא כזה שמצליח להחליק את המעבר בין מה שבחוץ למה שבפנים, לגשר על פערי האווירה ולשדר לנכנסים את אופיו של המקום.
